משך הסרטון האידיאלי? – הפסיכולוגיה שמאחורי זמן הצפייה

בואו נהיה כנים רגע, במציאות הנוכחית מאתגר מאד (אבל מאד) להישאר מרוכזים, קשב וריכוז הפכו למשאב יקר ערך. אנחנו חיים בעולם דינאמי, שמשתנה ומתחדש בקצב מסחרר, חשופים להסחות דעת וגירויים מכל עבר – על אחת כמה וכמה במרחב הדיגיטלי.וזה בדיוק מה שהופך את הסוגיה הזו לכל כך קריטית – מה יהיה משך הסרטון האופטימלי לשמירה על הקשב של הלומדים שלנו (ולשיעורי נטישה נמוכים ככל הניתן).

אלעד אלפיה

26/02/2024

בואו נהיה כנים רגע, במציאות הנוכחית מאתגר מאד (אבל מאד) להישאר מרוכזים, קשב וריכוז הפכו למשאב יקר ערך. אנחנו חיים בעולם דינאמי, שמשתנה ומתחדש בקצב מסחרר, חשופים להסחות דעת וגירויים מכל עבר – על אחת כמה וכמה במרחב הדיגיטלי.
וזה בדיוק מה שהופך את הסוגיה הזו לכל כך קריטית – מה יהיה משך הסרטון האופטימלי לשמירה על הקשב של הלומדים שלנו (ולשיעורי נטישה נמוכים ככל הניתן).
טוב… אז התשובה, כמו החיים, קצת מורכבת – בגדול הטווח נע בין 1-19 דק', בקטן תכף נראה.
במאמר זה נציג את השיקולים והקריטיריונים שעולים ממחקרים בתחום (קישורים למחקרים מצורפים בתחתית העמוד).

חמשת הקריטריונים בהם נעסוק קשורים באופן ישיר לאפיון שמומלץ לבצע לפני כל מהלך של פיתוח למידה מבוססת וידאו. הגדרה ברורה שלהם תאפשר לנו לקבוע משך זמן מומלץ בהתאמה למאפיינים ולמטרות שלנו.

  • המניע והתמריץ – האם הצופה בחר לצפות בסרטון או נבחר לצפות בו?
  • מורכבות התוכן – באופן יחסי לנקודת המוצא של קהל היעד
  • גיל ואוריינות של קהל היעד – למאפיינים שונים יש קיבולת שונה
  • הפרזנטציה והפרזנטור – הזמן רץ רק כשנהנים
  • איכות ההפקה – הצילום, ההקלטה, העריכה והגרפיקה

המניע והתמריץ – המוטיבציה והמניע של הצופה הם שיקולים מכריעים בקביעת האורך האידאלי. כאשר הצפייה באה מרצון פנימי, באופן טבעי היא תביא איתה טווח קשב ארוך יותר ונכונות להשקיע זמן רב יותר בצפייה. לעומת זאת, אם הצפייה הוקצתה כחלק ממשימה או תהליך למידה מחייב, רמת המוטיבציה נמוכה יותר וטווח הקשב יהיה קצר יותר. לכן, עבור צופים בעלי מוטיבציה פנימית, נוכל להרשות לעצמנו להפיק סרטונים ארוכים יותר. מנגד, לצופים שהצפייה הוקצתה להם, תשתדלו לקצר, לחלק ולהמתיק.

מורכבות התוכן – רמת המורכבות של התוכן שנרצה להעביר, כמובן ביחס לנקודת המוצא של קהל היעד, היא שיקול נוסף בהגדרת המשך האופטימלי. במקרה הזה ההיגיון עובד הפוך, ככל והתוכן מורכב יותר, מומלץ לפרק את את התוכן למרכיבים ולהציג כל אחד בסרטון פשוט וממוקד, ולבסוף כדי לחבר את הנקודות ניתן להפיק סרטון סיכום שיעשה את החיבור. למרות שההיגיון הבריא אומר שלתוכן מורכב כדאי לבחור בסרטון ארוך ומעמיק (כדי להשלים את ההסבר) – הקיבולת של הצופים, על פי רוב, מעידה אחרת. לפרק ולקצר.

גיל ואוריינות של קהל היעד – קהלי יעד שונים בעלי מאפיינים דמוגרפיים והרגלים שונים, יגלו טווחי קשב שונים. לדוגמא סרטון המיועדים לילדים או לקהלים צעירים ובעלי אוריינות דיגיטלית גבוהה, יצריך משך קצר של עד 5 דקות בלבד כדי לא לאבד את תשומת לבם (הם "סובלים" יותר מגירויים והסחות דעת). לעומת זאת, קהלים מבוגרים יותר שההרגלים הדיגיטליים מאפשרים יותר השתהות והעמקה, יוכלו להתמיד לאורך זמן רב יותר של הקשבה ואפילו עד 15 דקות לסרטון עם מאפיינים זהים.

הפרזנטציה והפרזנטור – רמת הפרזנטציה משנה פלאים את משך שימור הצופים (ה- Retention) ומוכתרת כגורם מס' 1 להארכת משך הצפייה. מרצה שמקרין התלהבות ותשוקה לעולם התוכן שלו (בדרך כלל זה מדבק) מאריך משמעותית את זמן הצפייה ומשפיע באופן ישיר גם על החוויה. שימוש בסיפורים ודימויים, הצגת התוכן בצורה ברורה ומחברת, ללא ספק יאפשרו לנו להפוך גם סרטונים של 15 דק' לכאלו שמרגישים פחות מ- 5 בחלק מהמקרים. כאן החוויה משחקת תפקיד בלעדי.

איכות ההפקה – לבסוף, איך שלא ננסה להפוך את זה, הפקה מקצועית – כזו שכוללת צילום איכותי, הקלטת סאונד נקייה, עריכה מדייקת והכי חשוב גרפיקה שתסייע לפרק ולהרכיב, להדגיש ולסמן, כל אלו הם פשוט כלים שיאפשרו לנו להתרכז בעיקר, בתוכן. מחקרים מוכיחים שבסרטונים שמופקים באיכות גבוהה יש נטייה לקחת ביותר רצינות ולתת יותר משמעות לתוכן. זה הטבע שלנו קודם מסתכלים על קנקן ואז משליכים על מה שיש בו.

לסיכום, בפעם הבאה שתחליטו לפתח ולהפיק וידאו – ללמידה או להעברת ידע, קחו בחשבון את הטווח של בין 1-19 דק', ובהתאם לקריטריונים הנ"ל תנסו להתכוונן למנות שיתאימו למניע של קהל היעד שלכם, למאפיינים שלו, למידת המורכבות של התוכן, לרמת הפרזנטציה ולאיכות ההפקה.

[1] Guo, P. J., Kim, J., & Rubin, R. (2014). How video production affects student engagement: An empirical study of MOOC videos. Proceedings of the First ACM Conference on Learning @ Scale Conference, 41–50. https://doi.org/10.1145/2556325.2566239

[2] Ibrahim, M., Antonenko, P. D., Greenwood, C. M., & Wheeler, D. (2012). Effects of segmenting, signalling, and weeding on learning from educational video. Learning, Media and Technology, 37(3), 220–235. https://doi.org/10.1080/17439884.2011.585993

אלעד אלפיה

26/02/2024

הצטרפו לניוזלטר שלנו!

היו הראשונים לדעת על ה-MEETUP הבא, על פריטים חדשים שנוספו למרכז הידע, ותיהנו מתוכן איכותי שמגיע עד אליכם.

Call Now Button